מַסּוֹקִיתָא

מַסּוֹקִיתָאf. (נְסַק) ascent, step. Targ. Y. I Num. 34:4 (some ed. מסוקיותא; Y. II מַסְקְיוּתָא). Targ. Is. 15:5.Pl. מַסּוֹקְיָין. Targ. Y. Ex. 20:23; a. fr.Targ. Ps. 120:1 על מסוקיין דתהומא (ed. Wil. מַסּוֹקִין) on the rise of the depths (v. Succ.53a); ib. 121:1 מַסִּיקְיָין ed. Lag.; ib. 123:1 מַסִּקְיָין (h. text המעלות).(Koh. R. to XII, 5 אית תמן מסוקיין (not מסוריין) are there any steps to go up?, a Var. lect. inserted in the text; v. מַסָּקָא.